המודעות הבריאותית של האנשים בתקופה האחרונה חוללה שינוי בהסתכלות על הסודה. אם בעבר היה הסודה תחביבם של אנשים "מבוגרים", אז הסודה כיום חוצה גילאים ומגזרים. אז בדקו מה אתם יודעים על סודה?
עד לפני עשור אנשים מבוגרים שאסור להם לצרוך סוכר היו הקהל המושבע היחיד של הסודה. אך עם התגברות המודעות הבריאותית שלנו בשנים האחרונות הסודה צברה פופולריות והפכה למוצר מן המניין!
עוד מאמרים שעשויים לעניין אתכם:
ליין טק – מערכות מזיגה מתקדמות כחברה המתמחה במערכות סודה לשתייה, הסתקרנו טיפה על ההיסטוריה של הסודה והחלטנו לצאת למסע ולגלות עד כמה המשקה האהוב הוא לא רק סתם מים מוגזים. גילנו שיש לה היסטוריה לא משעממת, היא מאוד שימושית, יש לה שילובים מאוד מעניינים, וגם מיתוסים וזו רק רשימה חלקית. מה אתם יודעים על סודה ? בואו לגלות!
בראשית הסודה – מתי הסודה הומצאה ומי המציא אותה?
בשנת 1772, ממש בטעות הסודה הומצאה. מי שהיה אחראי לטעות הזו היה ג'וזף פריסטלי. כומר ופילוסוף אנגלי, כאשר הניח את כוס המים שלו על מיכל בירה במבשלת בירה קטנה בעיר לידס.
ומה שקה בעצם זה שתסיסת הבירה הביאה לתסיסה קלה של המים, ופריסטלי גילה שהמים התוססים טעימים ומרעננים, אך לא די בכך, הוא גילה שהמים התוססים יכולים לשמש כתרופה למחלת הצפדינה, הגורמת לנסיגת חניכיים, ממנה הוא סבל.
להצלחה יש הרבה סיפורים, וגם כן להמצאות הסודה היא עובדה שנויה במחלוקת: יש הטוענים כי הסודה הומצאה בשנת 1771 ע"י הכימאי הבריטי טוברן ברגמן.
למה דווקא השם "סודה"?
מקור המילה מגיע מ"סודיום בי קרבונאט", שהיא אבקת סודה לשתייה, אשר מוסיפים אותה יחד עם לימון למים ויוצר תסיסת בועות. מי הסודה שכיום אנו שותים נעשים בדר שונה לחלוטין: על ידי המסת פחמן דו חמצני במים, התהליך עצמו נקרא "הגזה", אך השם הקלאסי עדיין נשאר איתנו עד היום.
שמות או כינויים רבים לסודה.
עד מלחמת העולם השנייה נקראה המשקה התוסס מי סודה (soda water). ובשנות ה-50 צצו להם כינויים כמו מבעבעים (sparkling water) ומי זלצר (seltzer water), על שם כפר גרמני Nieder-Selters, שבו נמצאים מעיינות הזלצר, אשר מפיקים מים תוססים טבעיים. עד היום במגזר החרדי הסודה מכונה "מים קופצים", במלעיל.
ככל שהמים קרים כך הסודה איכותית יותר!
ככל שטמפרטורת המים (במצב צבירה נוזלית מן הסתם) תהיה יותר קרה, כך הפחמן הדו חמצני יתמוסס ברמה גבוהה יותר.
אם חפצה נפשכם למכשיר סודה בבית או במשרד רצוי שתהיה זו מערכת שגם מקררת את המים בטמפרטורה הנכונה לפני תהליך ההגזה – ולא להיפך, שכן טמפרטורת מים קרה יותר תביא לתהליך הגזה איכותי יותר.
ההבדל בין סודה ממכשיר ביתי/משרדי לסודה שקונים בסופר.
נכון שיש דמיון בין השתיים, אך מדובר בשני משקאות שונים – הסודה שאתם קונים בסופר הינה סודה תעשייתית. כאשר בתהליך ההכנה שלה ישנה "בריחה" של מינרלים ומלחים הקיימים במי הברז, אשר תורמים לטעם. לכן, במקרים מסוימים, מוסיפים בצורה לא טבעית לסודה מלחים וחומרים נוספים. סודה ביתית לאומת זאת מלאה במינרלים ומלחים טבעים ללא כל התערבות כימית.
עושים דיאטה? שתו סודה!
משקאות תוססים מעניקים תחושה של קיבה מלאה. האמנם שותים אותם בכמות קטנה יותר ממשקאות שאינם תוססים, הם מקנים תחושת שובע.
פתרון בריאותי למטיילים במדינות שאינן מפותחות!
ההמלצה של הרופאים היא לצרוך מים מוגזים, בעיקר בנסיעות לחו"ל. במאמר שפורסם בניו יורק טיימס הומלץ לצרוך מים מוגזים לשתייה ואפילו לצחצח שיניים עם סודה במדינות שמערכת הבריאות שלהן לא מפותחות.
הביסה להמלצה זו היא שהפחמן הדו חמצני המוכנס לסודה, מעלה את רמת החומציות במים והורג את החיידקים: ובכך תוכלו להטיח שהמים שאתם שותים הינם נקיים ובטוחים לשתייה.
סודה ואספרסו זה סיפור אהבה
מקור השילוב בין סודה לאספרסו מגיע אלינו מארץ המגף, איטליה. הגשת כוס סודה קטנה לצידה כוס קפה. סיבה לכך פשוטה מאוד: כמו אכילת ג'ינג'ר לפני סושי, שתיית הסודה מעניקה תחושת ריענון לחלל הפה לאחר ארוחה, ולכן מאפשרת לטעום את טעמו האמיתי והארומטי של הקפה – ללא טעמי הלוואי של הארוחות שאכלתם לפני.
עוד סיבה היא שהסודה מאפשרת לצרכני קפה מושבעים שינוי ואווריריות בחלל הפה, אשר משפר את חווית הקפה כולה ומעניק טעם יותר דומיננטי של הקפה.
זה לא מוחיטו בלי סודה!
"מוחיטו" קוקטייל קובני קלאסי, אחד הקוקטיילים האהובים ונפוצים בעולם כולו. המוחיטו מוכן ממי סודה, רום בהיר, ליים, קרח, נענע וסוכר חום. הוסיפו לכם גבעול נענע ופלח לימון – והנה לכם משקה נהדר לסגור איתו את היום.
חוץ מהמוחיטו יש עוד שלל קוקטיילים שאותם מכינים עם שילוב של סודה, בין היתר:
"שפריץ" ג'ינג'ר אייל, Apfelschorle (שילוב סודה ורכז תפוחים – משקה גרמני), רד פורסט, ג'ין טוניק.
